ייצוג לפני וועדת השחרורים

1. נושא מאסר לתקופה של מעל 12 חודשים, או שהוא נושא מאסר לתקופה של 6-12 חודשים אך בקשתו לשחרור מוקדם תהא בסמכות היחידה לשחרור ממאסרים קצרים.

2. האסיר אינו אסיר עולם.

3. האסיר נשא לפחות שני שלישים מתקופת המאסר שעליו לשאת.

• ועדת השחרורים המיוחדת רשאית לשחרר אסיר אשר חוות דעת רפואית קבעה כי בעקבות מחלתו ימיו ספורים, או המשך שהותו במאסר יסכן את חייו. בתיקון לחוק מ-2012 נוספו לרשימה גם אסירים מונשמים, מחוסרי הכרה או עם דמנציה מתקדמת.

• כמו כן יתאפשר שחרור זמני לאסירים העוברים טיפולים בשל מחלת הסרטן או השתלת איברים.

• כ-חצי שנה לפני התקופה שבה ריצה האסיר שני שלישים מעונשו, בית הסוהר יודיע לו על זכותו לפנות לוועדת השחרורים הנכבדה וימסור לו טופס בקשת אסיר לדיון בפני ועדת שחרורים . מומלץ להיות מיוצג על ידי עורך דין בפני הוועדה.

• הבקשה לדיון בוועדת השחרורים תוגש על גבי טופס לגורמים הרלוונטיים בבית הסוהר.

• לאחר קביעת מועד לדיון, הבקשה תישלח לגורמים הרלוונטיים לצורך הכנת חוות דעת, וקבלת תכנית שיקום מהרשות לשיקום האסיר.

• חלק מחוות הדעת שיתקבלו עשויות להיות חסויות.

• הדיון הראשון בבקשת האסיר ייקבע לפחות 30 ימים לפני תום תקופת השני שלישים, ככל הניתן.

• ניתן לבקש דחייה של הדיון וההחלטה בוועדה.

• אסיר שהופיע לפני ועדת השחרורים ובקשתו לשחרור על תנאי נדחתה, זכאי לבקש דיון חוזר בפני וועדת השחרורים ולהופיע לפניה שוב.

• ההופעה בשנית לפני הוועדה תיעשה לאחר חצי שנה של מאסר או לאחר תקופה קצרה יותר שתקבע ועדת השחרורים.

• האסיר יתבקש להציג נתונים חדשים (התנהגות חיובית, חוות דעת חיובית וכו') ולבקש שוב את שחרורו על תנאי.

• ערעור על החלטת ועדת השחרורים שלא לשחררו תוגש באמצעות עתירה לבית המשפט המחוזי במחוז אליו הוא שייך. מומלץ להיעזר בעורך דין היכול לסייע בכתיבת העתירה וגם בהגעה להסדר מוקדם עם הפרקליטות בנוגע לתנאי השחרור של האסיר.