top of page

הכרת הלקוח לנותני שירות עסקי: חובות עורכי דין ורואי חשבון, ביקורת הממונה ועיצומים כספיים

מאת עו״ד נאוה הנס | עבירות מס, צווארון לבן ואיסור הלבנת הון

​שמירת מסמכים ובדיקה מול רשימות גורמי טרור

סעיף 8 לצו קובע חובות שמירת מסמכים לתקופה של חמש שנים לפחות לאחר מתן השירות העסקי, בכפוף לפרטי ההסדר ולהארכה במקרים שנקבעו. סעיף 9 עוסק בבדיקה מול רשימת גורמי הטרור לפני מתן השירות ובבדיקת עדכונים מדי שישה חודשים ביחס ללקוחות המקבלים שירות עסקי, בהתאם להוראותיו.

​

קיבלתם דרישה לביקורת הממונה — מה כדאי לבדוק לפני המענה?

• האם הפעולות שנבדקות הן בכלל ״שירות עסקי״ כהגדרתו בחוק?

• אילו טפסים, מסמכי זיהוי ואישורי בחינת סיכון נערכו בזמן אמת?

• האם מדובר בבירור שלא נעשה, או בבירור שנעשה אך תועד באופן לקוי?

• האם חלות הוראות מיוחדות לגבי לקוח חוזר, סוג העסקה או המסמכים שהתבקשו?

• מהו היקף סמכות הדרישה למסמכים, ומה דינו של תיעוד פנימי של בחינת הסיכון?

סעיף 2(ג) לצו כולל הסדר מיוחד בנוגע לתיעוד בחינת הסיכון או בירור נוסף, שלפיו הוראות סעיף 10 אינן חלות על תיעוד זה. אין בכך פטור גורף ממסירת חומרים; יש לבחון כל דרישה ואת סוג המסמך המבוקש. חשוב גם להבחין בשקיפות בין מסמכים שנערכו בזמן אמת לבין השלמות מאוחרות. אין להציג מסמך מאוחר כאילו נערך קודם לכן.

האם תיקון ליקויים יכול להשפיע על גובה העיצום?

כן, נסיבות ההפרה, שיתוף פעולה ותיקון הליקויים עשויים להילקח בחשבון, אך אינם מבטלים הפרה באופן אוטומטי. בהחלטת ועדת עיצומים מיום 28.12.2025 ניתן משקל לבירור שנערך בפועל, לתיקון הליקויים ולנסיבות נוספות, והוטל עיצום בסך 500 ש״ח. אין לראות בסכום זה תעריף או תחזית לתיק אחר. בהחלטה אחרת, בעקבות דיון מיום 31.7.2023, הוטל עיצום של 10,000 ש״ח.

​

זכות טיעון, עיצום כספי וערעור

לפני החלטה על הטלת עיצום קיימת זכות טיעון לפי הוראות חוק איסור הלבנת הון. החוק מסדיר גם אפשרות להשיג על דרישת התשלום בהליך ערעורי ובמועדים הקבועים בו. מאחר שמועדים, סמכויות וסדרי דין מחייבים בדיקה לפי נוסח הדין התקף והמסמך שהתקבל, אין להמתין עד לרגע האחרון לקבלת ייעוץ פרטני.

​

מדוע חשוב לקבל ייעוץ משפטי כבר בתחילת הביקורת?

התגובה הראשונה עשויה להשפיע על האופן שבו יוצגו העובדות ועל המשך ההליך. יש הבדל בין חסר טכני בתיעוד לבין אי־ביצוע חובה מהותית;

בין שירות שנכנס להגדרת החוק לבין שירות שאינו נכלל בה; ובין מסמך שקיים בזמן אמת לבין מסמך שהושלם בדיעבד. בירור מוקדם מאפשר לגבש מענה מדויק, ענייני ומבוסס.

משרד עו״ד נאוה הנס ליווה עורכי דין ורואי חשבון במסגרת ביקורות הנוגעות לחובות נותני שירות עסקי, ובמקרים שטופלו סייע לסיים את הטיפול כבר בשלב מקדמי.

הייצוג כלל בחינת דרישות הביקורת, ניתוח המסמכים וגיבוש מענה משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, ואין בניסיון העבר התחייבות לתוצאה בהליך אחר.

קיבלתם דרישה לביקורת, הודעה על כוונה להטיל עיצום כספי או זימון לוועדה? ניתן לפנות למשרד עו״ד נאוה הנס לקבלת ייעוץ משפטי פרטני בנושאי איסור הלבנת הון, חובות נותני שירות עסקי וייצוג בהליכי אכיפה.

​​קיבלתם דרישה לביקורת של הממונה על נותני שירות עסקי? טופס הכרת לקוח חסר, בירור לא מתועד או בדיקת סיכון שלא הושלמה עלולים להוביל להליך אכיפה ולעיצום כספי. אבל לא כל ליקוי הוא אותה הפרה, ולא כל שירות משפטי או חשבונאי כפוף להסדר. ההבחנות האלה עשויות להיות מכריעות כבר בתגובה הראשונה לביקורת.

עורכי דין ורואי חשבון פועלים לעיתים מול לקוחות ותיקים ומוכרים. דווקא בשירות שנראה שגרתי קל להניח שהיכרות אישית מחליפה את חובות הזיהוי, הכרת הלקוח והערכת הסיכון. הדין מחייב בדיקה מסודרת, אך גם מבחין בין סוגי שירותים, לקוחות ונסיבות. במאמר זה נסביר מה נדרש, מה בודק הממונה ואיך נכון להיערך לביקורת.​​

​

מי נחשב נותן שירות עסקי לפי חוק איסור הלבנת הון?

סעיף 8ב לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000, מתייחס לעורך דין או לרואה חשבון המבצע או מתבקש לבצע עבור לקוח, במסגרת שירותו המקצועי, פעולות המוגדרות בחוק כשירות עסקי. בין היתר: עסקאות מסוימות במקרקעין; קנייה או מכירה של עסק; ניהול נכסי לקוח; קבלה, החזקה או העברה של כספים לצורך הקמה או ניהול של תאגיד; והקמה או ניהול של תאגיד, עסק או נאמנות לאחר.

לא כל שירות של עורך דין או רואה חשבון נכלל בהסדר. לכן השאלה הראשונה בביקורת היא מה בדיוק היה השירות שניתן, ולא רק מה מקצועו של נותן השירות.

​

מה כוללת חובת הכרת הלקוח?

המקור המרכזי הוא צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, ניהול רישומים של נותן שירות עסקי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע״ה–2014. סעיף 2 לצו מחייב הליך הכרת לקוח בהתאם לטופס שבתוספת הראשונה ובחינת סיכון להלבנת הון ולמימון טרור. החובה אינה מסתיימת בחתימת הלקוח: נותן השירות נדרש לעיין בפרטים, לבחון את סבירותם ולתעד בטופס את מועד בחינת הסיכון.

הצו כולל גם הוראות לעניין אימות פרטים ומסמכים, הצהרות על נהנים ובעלי שליטה, אופן הזיהוי, שמירת מסמכים ובדיקות מול רשימות גורמי טרור. יש להתאים את הבדיקות לשירות ולנסיבות, ולא להסתפק בטופס שנשמר בתיק ללא בחינה ממשית.

​

האם לקוח ותיק או בן משפחה פטור מהליך הכרת לקוח?

לא. היכרות אישית כשלעצמה אינה פטור מהחובות. עם זאת, הצו כולל הסדר מיוחד ללקוח חוזר: אין בהכרח צורך לחזור על הליך מלא בכל שירות, אך שינוי מהותי באופי השירות או מידע שנראה בלתי סביר עשויים לחייב בירור נוסף או הכרה מחודשת, לפי הוראות הצו.

בהחלטת ועדת עיצומים מיום 28.12.2025 נדון, בין היתר, מקרה של נותן שירות שהכיר את לקוחותיו כבני משפחה, חברים ומכרים. ההיכרות לא מנעה קביעה של ליקויים בהליך הכרת הלקוח ובטפסים. מדובר בהחלטה מנהלית, ולא בפסק דין של בית משפט.

מה צריך לכתוב בטופס על מקור הכספים?

הביטויים ״הון עצמי״ או ״כסף פרטי״ אינם תמיד מספקים מידע שמאפשר לבחון סיכון. בהחלטת ועדת עיצומים בעקבות דיון מיום 31.7.2023 נבחנו טפסים שבהם מקור הכספים לא פורט במידה מספקת, לצד ליקויים נוספים; באותו מקרה הוטל עיצום בסך 10,000 ש״ח.

אין פירוש הדבר שכל שימוש בביטוי ״הון עצמי״ הוא הפרה. יש לבחון אם המידע שנאסף מספק בנסיבות השירות. אותה החלטה אף הבחינה בין סוגי עסקאות ובין הצורך בבירור מקור הכספים בעסקת רכישה לעומת מכר בנסיבות שנדונו.

​

שאלות נפוצות בנושא

  • 01
  • 02
  • 03
  • 04
  • 05
  • 06
bottom of page