אז מה צריך לעשות מי שביתו או רכושו נפגע?
לחכות לצוותי קרן הפיצויים מרשות המיסים, אשר מגיעים לבית ומסבירים לבעלים את הפרוצדורה. הם מלווים באנשי מקצוע כמו שמאים ומהנדסים.
אם הנציגים לא מגיעים, צריך לפנות למוקד קרן הפיצויים, שרשות המיסים פתחה כבר בתחילת הלחימה.
באתר האינטרנט של רשות המיסים יש מדור הנקרא, מדריך לנפגע, ומופעלת בו מערכת מקוונת להגשת תביעה.

לפיצויים הללו יש תקרה מקסימלית שנקבעת בהתאם למחירונים קבועים, לכל סוגי הנזק.
המחירון מתייחס גם לחפצי בית, ליחיד או לזוג נשוי, וכן קיימת תוספת לילדים.

ליחיד עבור נזק לרהיטים – הנזק מוערך ב-14,835 שקל.
לזוג נשוי או הורה יחיד – 25,654 שקל ולכל ילד עוד 5,187 שקל.
בגדים – ליחיד 5,710 שקל, לזוג 11,420 שקל, לילד 1,713 שקל.

ניתן לראות שמדובר בפיצוי קטן אשר אינו מכסה את הערך הריאלי של הנזק.
המנגנון של קרן הפיצויים פועל באופן דומה לשומה, במובן שנקבעת הערכה של הנזק, על ידי הרשות.
מי שלא מקבל את ההערכה שנקבעה לו, צריך ויכול להגיש השגה עליה לרשות המסים.
בהמשך, אם ההשגה לא התקבלה ניתן להגיש ערר לוועדה שמורכבת משלושה חברים, ביניהם עורך דין וחבר נוסף שהוא בעל ניסיון בתחום המקרקעין.
גם על החלטה של הוועדה ניתן לערער – לבית משפט המחוזי.

​

​

​
 

חוק מס רכוש מדבר על פיצויים ישירים ופיצויים עקיפים שנגרמו מהמלחמה:
נזקים ישרים: נזקים שנגרמים ישירות לרכוש. למשל, מטילים, פצצות או רסיסים. במסגרת הנזק ניתן לכלול גם נזקים נלווים, כגון חוסר יכולת להשתמש במבנה לצרכי השכרה או תפעול.
נזק עקיף: כתוצאה מהמלחמה יכול להיות תשלום לעובדים שנעדרו, אובדן עסקאות, ירידה במחזורים.

במסגרת הטיפול בנפגעי הקורונה הפיצויים היו בהתאם לחוק אחר ומנגנון נפרד שהוקם – אזרחים רבים חוו אז את "הנזק העקיף".
קרן הפיצויים קיימת ופעילה בהתאם למצב. למרבה הצער, קשה לזכור תקופות שלא בוצעו בהן פעולות איבה, ובשלב זה תסריט של שקט שאינו מופר בארצנו הקטנטונת נשמע כמו סרט בדיוני, כמו גם חלום בלתי אפשרי.